דרך החלון נשקפת שמש חמימה של בוקר שבת. גברת גרינשטיין ממול הניחה שולחן קטן ועליו כוס קפה ועוגיות והשתרעה על הדשא לתפוס שיזוף. בעצם, זה רעיון לא רע...אתם מהמהמים לעצמכם. למה אנחנו חייבים להיתקע בפקקי התנועה בדרך אל הטבע בעוד הטבע בדמות מרבדי דשא מפוארים שגידלנו נמצא מתחת לאף?
אתם מצטיידים בחבילת עיתוני סוף השבוע מאושרים מרעיון הבילוי בבדידות מזהרת עם התשבץ. ציוץ ציפורים נשמע מעל ופרפרים פסטורליים מרחפים באוויר.
עקיצה מכאיבה במעלה הירך מחרבת את השלווה לפני שהגעתם ל- 2 מאונך. אגב ניתוק הקרצייה וגירוד אינטנסיבי אתם מגלים שאינכם לבד. ממש לא. טורים טורים של זחלים ירוקים ומגעילים צועדים בסך, והפרפרים הלבנים – אוי לזוועה – הם האמ-אמא שלהם. גם הציפורים לא באו להנעים זמנכם בזמירות שבת, אלא להתכבד בזחל או שניים.
בזמן המילוט לסלון אתם מעיפים מבטי קנאה בגברת גרינשטיין המנמנמת בחיוך מתוק. כן. הדשא של השכן ירוק יותר, בייחוד שהוא
דשא סינטטי.
מסע שורשים
לא רק אתם אוהבים את הדשא שלכם. יש לכם המון שותפים. לכלב הלברדור של משפחת גרינשטיין הלך הכיף להרים רגל ליד דשא סינטטי והוא מעדיף להשאיר מזכרות ריחניות אצלכם בדשא הטבעי. וגם לחפור קצת. בהזדמנות זו הוא משיר מעליו קרצייה או שתיים ואולי פרעוש ופרעושה שרואים כי טוב להקים שם משפחה.
המתפרפרות הלבנות שהם בעצם פרפרות עש מטילות את ביציהן בדשא. תוך זמן קצר אפשר לחזות בתהלוכת זחלי הגדוד הירוקים שבקעו כשהם מחסלים בתאווה את עלי הדשא. גם זחלי הפרודניה המפורסמים טובים בכיסוח עלי הדשא. לאחר ביקורם נראה הדשא כמו אחרי גיזום כסחני במיוחד. צוואר השורש נחשף לשמש ונשרף.
ובעוד חיפושית הזבל מהלכת לה על העשב, הרי צאצאיה בגלגול הזחל שלהם מתהדרים בשם "דרן הזבלית" ונראים כתולעים לבנבנות ושמנמנות מעדיפים לכרסם את שורש הדשא. הדשא מאבד את אחיזתו בקרקע, ניתק ומת.
ואם בחיפושיות עסקינן – גם זחלי המלדרה מעדיפים לחזור לשורשים.
חשבתם על דשא סינטטי?
ותלוליות העפר הצומחות...צריך להתחיל לנחש אלו מהן מיוצרות על ידי הנמלים ואלו על ידי הערצבים. החבר'ה הללו המכונים גם כלבי מים, חיים בשכבה העליונה של האדמה ויכולים להתחרות בהצלחה בחמאסניקים חופרי המנהרות בעזה. הם מותירים אחריהם תלולית צרה וארוכה מתחת לפני הקרקע ומתדלקים בשורשי הדשא.
ויש עוד מגוון של כנימות קמחיות, כנימות רודוס וכנימות דם. מפחיד.
ופטריות שמתיישבות על העלים. וקימחון. וחילדון.
מול רוב הקטסטרופות האלה יש להצטייד בתחמושת מגוונת של רעלים וריסוסים בעלי ריח חריף המותירים חשש מהרעלה.
וגם הדשא לא יישאר במיטבו ותאלצו לחשוב על שתילת דשא חדש.
ואולי הפעם לא? אולי תעברו למשהו היגייני יותר, חשבתם על משהו כמו דשא סינטטי?
דשא מוכן, דשא סינטטי, כידוע, אינו מעורר את תאבונם של המזיקים למיניהם.
דשא סינתטי יעורר רק את תאבונכם כשתסעדו עליו את ארוחת הבוקר בשבת. ותוכלו להזמין את הגרינשטיינים לקפה.