איך קשור דשא סינטטי לצייר?
פני שנים רבות, רבות, חי לו צייר מפורסם בטירה גדולה ויפה, לצייר הייתה אישה, שנחשבה לאישה היפה ביותר בדרומה של צרפת. אולם חייו של הצייר לא היו קלים כל כך, הצייר שאהבתו הראשונה הייתה אשתו ואהבתו השנייה, הייתה כמובן לצייר, נקרע בין שני מחוזות אלו ולא ידע את נפשו. יום אחד כאשר עמל על ציורו המפורסם בקתדרלה נודעת, באו שליחים להודיעו שאשתו, היפה בנשים, חלתה. הצייר שידע כי זהו רגע מכונן בחייו, עזב את עבודתו ורץ אל אהובתו.
כאשר נכנס הצייר אל טירתו, ראה את אשתו שוכבת על מיטתה, חסרת כוחות, אישה עייפה ועצובה. הצייר ידע שהוא חייב לעשות מעשה ולא ייתן לאשתו לשקוע כך במרה שחורה, התקרב אליה הצייד ושאלה: "מה יכול אני לעשות, כדי לשמח את ליבך? אעשה כל מה שתבקשי", אך אשתו מיאנה לענות ורק המשיכה לשכב כך על המיטה ימים רבים, שנמשכו לחודשים ושנים... לפתע יום אחד נשמעה דפיקה בדלת הטירה, הצייר שעזב את עבודתו, משום שאיבד את ההשראה, היה יושב ליד מיטת אשתו מבוקר עד ערב, קם לפתוח את הדלת. בפותחו את דלת הטירה, נגלה לצייר מחזה מוזר, בדלת הטירה עמד אדם זקן, הלבוש בבגדים בלויים, מחייך.
הצייר שאל את האיש הזקן מה רצונו והאיש הזקן שאל חזרה: "האם ברצונך לעזור לאשתך?" הצייר חשב שהאיש מנסה עליו מעשה קונדס ומיד החל סוגר את הדלת, אולם מיד שם לב שלאיש הזקן והעלוב הייתה טבעת יקרה מאוד על אצבעו ולא הבין את פשר הדבר. האיש הזקן המשיך: "בא אליך אני היום עם בשורה. יש תרופה היכולה לרפא את אשתך, אם תרצה, עקוב אחריי ואובילך לשם". הצייר הבין שאין לו ברירה, אולי זוהי ההזדמנות האחרונה והלך אחרי הזקן. האיש הזקן הובילו אל מרכז מסחרי ענק, שעמד במרכז העיר. הצייר שראה שזה המקום אליו הם הולכים, רצה לחזור על עקביו אל טירתו, לצד מיטת אשתו, אולם משהו הכריח אותו להמשיך ללכת אחרי האיש הזקן.
דשא מלאכותי
כאשר הם נכנסו אל המרכז המסחרי, האיש הזקן הוביל אותו אל הקומה האחרונה, שם נגלה לצייר יער סינתטי קסום. הכל היה עשוי מחומרים מלאכותיים, אך הכל היה נראה כל כך אמיתי וחי. בלב היער היה אזור בו גדל רק דשא, דשא מלאכותי ירוק ומקסים, שנראה ממש כמו דשא אמיתי. בראשו של הצייר עלה רעיון, משום שלהביא את אשתו אל יער זה, אין הדבר אפשרי. הצייר שאל את האיש הזקן, האם אפשר לרכוש דשא סינטטי, ממש כמו הדשא שראה ביער. האיש הזקן צחק ולקח את הצייר למקום בו מכינים את הדשא המוכן. הצייר קנה כמות עצומה של דשא מלאכותי ושם אותו בכל חלקי הטירה וכמובן גם לצד מיטתה של אשתו. כאשר ראתה אשתו את הדשא המוכן, שעליו הניח הצייר גם פרחים מלאכותיים, הוא לא יכול היה להתאפק ולפרחים אמיתיים הייתה אשתו האהובה אלרגית, החלה צוחקת צחוק גדול ומחבקת את בעלה. הצייר לא ידע את נפשו ורצה להודות לאיש הזקן, אך האיש הזקן נעלם כאילו בלעה אותו האדמה.