דשא סינתטי ואיכות חיים
כולנו שואפים לאיכות חיים סבירה ואף ליותר מכך, לאיכות חיים גבוהה. רוב בני האדם לעת ערב כשהם הולכים לישון, או לחילופין בקימת הבוקר מבקשים להרוויח בלוטו, או לקבל את עסקת חייהם שתניב להם כסף רב. צעירים רבים לאחר הצבא טסים למדינות אחרות, כדי "לעשות את המכה" ולחזור עם הרבה מאוד כסף בזמן קצר. איכות חיים כיום נתפסת כמספר השקלים שיש לכל אחד מאיתנו בחשבון הבנק. האם איכות חיים היא באמת מתבססת רק על החומר, או שמא איכות חיים כוללת את כל התחומים בחיינו?! האם איכות חיים מתבססת על תבניות הצריכה שלנו ועל יכולת הצריכה שלנו, או שהיא מתבססת גם על ערכים והאם חומריות היא ערך עליון?!
תרבות הצריכה כנגד ערכים
בדרך כלל אנו מסתכלים על חצי הכוס הריקה, במקום להתבונן בחצי המלא. כלומר, אנו מעדיפים לראות את החוסר, במקום להתמקד במה שכבר השגנו. כמה פעמים בטיילנו ברחוב ראינו דשא בבית אחר, כמה הוא ירוק ויפה והשווינו אותו לדשא הנבול והצהוב שלנו... אם היינו עושים בדיקה קצרה, כנראה שהיינו מגלים שהדשא שראינו הוא בכלל סינתטי ולכן הוא כל כך רענן ויפה ואף חסכוני. אבל אם נחסוך, האם זה לא יאמר משהו על תרבות הצריכה שלנו, על היכולות הכספיות שלנו?!
אנשים היום עובדים שעות רבות, על מנת לזכות באיכות חיים סבירה ומעלה, דבר שמפחית מאיכות החיים הכללית שלהם, כלומר פחות זמן למשפחה, פחות זמן לעצמם ובעיקר חיים למען עבודה, בלי הנאה, חופש ושלווה.
הבחירה בקניית דשא סינתטי ולא דשא טבעי היא הבחירה בין איכות חיים סבירה לבין איכות חיים גבוהה. כלומר, באם בחרתם לקנות דשא סינתטי בחרתם לחיות באיכות חיים גבוהה, משום שצרכתם מוצר שיחסוך לכם בעתיד כסף על הוצאות של מים, חסכתם משאב טבעי שמאוד נחוץ למדינה ואפילו עשיתם מעשה ערכי מוסרי וקניתם מוצר ידידותי לסביבה, ששומר על העולם מזיהומים, משום שאין צורך לדשן את הדשא ואין צורך להשקותו. אם בחרתם בדשא טבעי, בחרתם באופן טבעי בצריכה חומרית, שתעלה לכם הרבה כסף בעתיד הקרוב והרחוק, משום הצורך לתחזק את הדשא שלא ייבול ויישאר רענן בחומרים כימיים, שמזהמים את הקרקע, בטרדות של חרקים למיניהם ואולי אף באלרגיות, שעליהן תצטרכו לשלם בכדורים וחומרים שונים, כדי להשתחרר ממנה ובזבוז משאב טבעי והכרחי למדינת ישראל. הבחירה של דשא סינתטי היא הבחירה בערכים ובהצבת הערך החומרי לא כערך עליון.