תחליפים לדשא
כל ישראלי יודע מילדות שחבל על כל טיפה. חיסכון במים – צו השעה. כולנו חושבים על הכינרת כשנדמה לנו שאנחנו שומעים רחש של מים זורמים ללא תכלית. אבל לאחרונה התייקרו המים בצורה כל כך משמעותית, שתחזוקה של גינות, ושל דשאים בפרט, הפכה לעסק לעשירים בלבד. אז אם יש בגינתכם דשא שעולה לכם ביוקר, ודאי שקלתם להחליפו או להסירו. ואם הגינה יקרה ללבכם, ואתם רוצים להמשיך וליהנות ממנה, וגם אוהבים לטפח אותה, יש כמה חלופות יפות והרבה פחות יקרות לדשא. הנה כמה הצעות:
- דשא סינטטי. זהו התחליף הנפוץ, ההגיוני והמתבקש ביותר לדשא, בעיקר מפני שאינו מחייב שינוי בגינה ותכנון מחודש. קיימים כיום סוגים שונים ומגוונים של דשא סינתטי, שחלקם אף מעוצבים במידה כה רבה של אותנטיות, שמשולבים בהם חלקים שנראים מיובשים וצהובים יותר, כך שידמו ככל האפשר לדשא אמיתי. חברות המתמחות בדשא סינטטי יוכלו לספק לכם דשא איכותי שמתאים בהרכבו לאקלים הישראלי, ואשר הוא נוח ובטוח להרכבה ולשימוש. יתרונות הדשא הסינטטי הם בעיקר כלכליים ואסתטיים: הוא משאיר את הירוק בעיניים, נעים למגע ועלותו חד פעמית ואינה גבוהה, ביחס לתחזוק מתמיד של דשא אמיתי.
- ריצוף, חיפוי או אבנים. פתרון זה כולל הסרת הדשא והחלפתו בחומר קבוע שיכסה את השטח החשוף. אפשר לרצף את שטח המדשאה-לשעבר במגוון סוגי ריצוף, ממרצפות ועד אבן משולבת או אפילו בטון ואספלט. אפשר גם להשתמש בחומרים טבעיים יותר כמו חלוקי נחל, אבנים גדולות או חיפוי של רסק גזם, ולכסות בהן את השטח הרצוי. בדומה לדשא הסינטטי, גם חלופות אלה מתאפיינות ביתרונות כלכליים ואסתטיים. לאחר השקעה ראשונית, אין כמעט צורך בתחזוק הריצוף או החיפוי לאורך זמן.
- תכנון מחודש של הגינה. מי שמעוניין להשתמש בהסרת הדשא כמנוף לתכנון מחודש של הגינה יכול להרוויח מכך רבות ולקבל גינה המתאימה יותר לצרכיו ואשר תחזוקה קל יותר. רצוי להשקיע בתכנון שישקלל את נתוני השטח – אור וצל, סוג אדמה, גובה פני השטח וכו' – על מנת לייעל ככל האפשר את בחירת סוג הצמחייה ומיקומה, ולהוזיל עלויות. במקום דשא אפשר לשתול צמחים מסוגים שונים, להקים בוסתן עצי פרי או גינת ירק (אף כי זו לא מוזילה בהכרח את העלויות בכל הקשור בהשקיה), לפלס שבילים ולהקים פינות חמד הכוללות פסלים, מרבצי ישיבה, ערסלים ועוד.
- צמחייה משתרעת דמוית דשא. הכוונה לעשבים נמוכים המשתרעים על פני השטח ומכסים אותו, בדומה לדשא. רובם מצריכים טיפוח והשקיה, אך חלקם דורשים פחות מים מדשא, מרגע ש"תפסו". למשל דיכודנדרה (דשא יפני הדומה לתלתן) ופרנקניה לויס (צמח כיסוי נמוך). חסרונם של אלה טמון בכך שבניגוד לדשא, הם לא מתאימים לדריכה מאסיבית ולכן יוכלו לשמש בעיקר במקומות שבהם הדשא לא היה בשימוש נרחב ואינטנסיבי.